מזונות ילדים

במדינת ישראל מחויבים ההורים בתשלום הוצאות המחייה של ילדיהם עפ"י הדין האישי החל עליהם. זאת בהתאם לסעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט, 1959 הקובע כי: " אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו".

בהתאם לכך, ככל שמדובר בבני זוג יהודים, הרי שהדין האישי (הדתי) החל עליהם הוא הדין העברי.

עפ"י הדין העברי קיימת חבות מוחלטת של האב לשאת במזונות ילדיו הקטינים עד גיל 15, עד כדי צרכיהם ההכרחיים, באופן אבסולוטי (ללא קשר ליכולתו הכלכלית). חובתה של האם לספק מזונות לילדיה עד גיל 15 מתיחסת אך ורק לצרכים אשר נמצאים מעבר לצרכים ההכרחיים (צרכים עודפים) וזאת ע"מ להקנות לילדיה את רמת החיים אשר לה הורגלו או שהם ראויים לה חובה זו של האם הינה "מדין צדקה".

החובה "מדין צדקה" בטווח גילאים זה חלה גם על האב אך, להבדיל מחובתו המוחלטת לספק את צרכיהם הבסיסיים של ילדיו, נחלקת חובה זו עם האם ולצורך כך בוחנים את יכולתיהם הכלכליות של האב והאם, והם נדרשים "מדין צדקה" למלא אחר צרכים אלו.

מן האמור לעיל עולה שמזונות ילדים עד גיל 15 מכילים שני מרכיבים: האחד מרכיב ההכרחי-חיוני אשר החבות המלאה לשאת בו חלה על האב והאחר מרכיב שמתיחס לצרכים העודפים אשר החבות לשאת בו חלה על האב ועל האם כאחד בהתאם ליכולתם.

מגיל 15 ועד גיל 18 קובע הדין העברי כי החובה לשאת במזונות הילדים הנה רק "מדין צדקה", היינו, חלה על האב והאם יחדיו בהתאם ליכולתם הכלכלית. יודגש כי המושג "דין צדקה" אינו מלמד על זכות בחירה מוסרית של ההורים אלא על חובה משפטית המוטלת עליהם, כאמור, בהתאם ליכלתם הכלכלית.

מגיל 18 או הגיוס לצה"ל (עפ"י המאוחר) ועד תום השירות קבע ביהמ"ש העליון כי הורים חייבים במזונות ילדיהם כדי שליש מהמזונות החדשיים ששולמו עד לאותו מועד.

יצויין כי בתי-המשפט פוסקים, בדרך כלל, מזונות קבועים הכוללים את כל התקופה עד הגיעו של הקטין לגיל 18, תוך שקילת כל המרכיבים האמורים.

צרכים הכרחיים

צרכים אלו כוללים הוצאות מזון, ביגוד, השתתפות בשכר דירה (מדור), חינוך וצרכים רפואיים.

צרכים אשר מעבר לצרכים ההכרחיים (צרכים עודפים)

נופש, נסיעות לחו"ל, חוגים, שעוריפ פרטיים, מתנות, בילויים וכ"ו.

הסמכות הראשונית לדון בתביעת מזונות ילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. מסירת הסמכות לבית הדין הרבני יכולה להעשות רק בהסכמת שני הצדדים.

בהקשר זה יאמר כי, מחד גיסא, החלו בתי המשפט לענייני משפחה בבואם לפסוק מזונות ילדים ליישם את עקרונות "הצדק והשוויון" כלומר, לוקחים בחשבון את הכנסות האם ומחייבים אותה גם במזונות חובה. מאידך גיסא, למרות שעקרונות "הצדק והשוויון" אינם נשקלים ע"י בית הדין הרבני, הרי שלאורך השנים נתקבעה התפישה שבית הדין הרבני פוסק, בדרך כלל, סכומי מזונות נמוכים יותר מבית המשפט.

יודגש שפסק דין למזונות לעולם אינו סופי, שכן ניתן תמיד לתבוע הגדלה/הפחתה של מזונות בשל שינוי נסיבות מהותי.

סוגיית המזונות מהווה חיוב כספי מרכזי ומתמשך הנתון, כאמור, להפחתה/הגדלה בהתאם לשינוי נסיבות מהותי לאחר הגירושין .

מאחר ולסוגייה זו השפעה מכרעת על איכות חייהם של הילדים בעתיד, מומלץ שלא לקבל החלטות חפוזות בכל הקשור למזונות ילדים ולהתייעץ עם עורך דין גירושין לפני קבלת החלטה בנושא.



פסקי דין חדשים בנושא מזונות

ליעוץ מיידי עם עו"ד

חייגו: 03-5753471
מענה אנושי 24 שעות ביממה
או, מלאו פרטיכם ואנו נחזור אליכם עוד היום!



טלפון: 03-5753471

פסקי דין נבחרים

מרוץ הסמכויות
בין בתי-המשפט לענייני משפחה לבתי-הדין הרבניים

בקשה ליישוב סכסוך בבית-המשפט לענייני משפחה תקנות 258כ(ג) ו-258כא(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי

אישור שינויים בהסכם גירושין שאושר בבית דין רבני
סמכות נמשכת של בית הדין הרבני?

האם בגידתו של אחד מבני הזוג
היא בבחינת "נסיבות מיוחדות"

המצדיקות סטייה מכלל איזון הנכסים השווה הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג

האם פיצויי פיטורין ששולמו לאחר הגירושין
ואשר לא נכללו במפורש בהסכם הגירושין יאוזנו בין הצדדים?

תנאי שימוש באתר

© 2009 זאב פז, משרד עורכי-דין